קוּפָּא

קוּפָּאI m. (קפף) = h. קוּפָּה, 1) basket, tub. B. Kam. 101a, v. קוֹף ch.Pl. קוּפִּין, קוּפַּיָּא. Y.Sabb.VII, 10c top, v. צְקַר II. Y.Pes.III, 29d sq. דלא מיתן ק׳וכ׳ not to place the tubs with flour one on top of the other. Y.Ab. Zar. IV, end, 44b. Y.Ber.I, 2d bot. מטמר ביני ק׳ hidden among the baskets. Y.Gitt.VIII, end, 49d; Y.Nidd.II, end, 50b כמה ק׳ דעובדיןוכ׳ how many basketfuls of cases came V. קוּפְתָא. 2) ball, esp. ק׳ דמחטא the head of a pin or needle, eye. Ber.55b; B. Mets.38b, v. פִּילָא I. Ḥull.48b אי ק׳ לברוכ׳ if the head is directed outward …, if inward ; ib. 49a; a. e. 3) pinnacle.Pl. קוּפֵּי, v. קוּפְיָא.